עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות

אני התחלתי לכתוב בבלוג ולגמריי התחרטתי.
אני הולכת לעשות מזה יומן.
שמי חסוי, אלא אם כן אתם מכירים אותי. לעומת זאת, תמונתי אמיתית.
אני מצפה לקוראים.
הכל אמיתי.
חברים
שמי הוא גיאZippersSemHere To Lovelife is sweetRain
לילך ציבעוניit's medont let me go .
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
ארכיון
קו העוני.

קו העוני
מילים: רוני סומק
לחן: חנן יובל
קיים ביצוע לשיר זה



כאילו אפשר למתוח קו ולומר: מתחתיו העוני.
הנה הלחם שבציבעי איפור זולים נהיה שחור
והזיתים בצלחת קטנה על מפת השולחן.
באוויר, עפו יונים במטס הצדעה
לצלילי הפעמון שביד מוכר הנפט בעגלה האדומה,
והיה גם קול הנחיתה של מגפי הגומי באדמה הבוצית.
הייתי ילד, בבית שקראו לו צריף,
בשכונה שאמרו עליה מעברה.
הקו היחיד שראיתי היה קו האופק
ומתחתיו הכל נראה עוני.
שירים מעולים
דברים שרציתי לומר לך

לדןדן
1. אני אוהבת אותך.
2. כל שיר מדהים מזכיר לי אותך
3. אני חושבת שאתה האחד בשבילי, זה שאהיה איתו לנצח.
4. מההתחלה רציתי שנהיה משהו, שנהיה ביחד. שנהיה קשורים, מהרגע שראיתי אותך
5. אתה ההשראה שלי
6. אתה פוגע בי כל הזמן
7. אני לא מצליחה לכעוס עליך
8. אתה איכזבת אותי בהתחלה, עכשיו אתה כבר לא
9. בבקשה אל תשנה את 8
10.לא משנה כמה תסתפר, או תתגלח או תנסה לשנות את המראה החיצוני שלך, תמיד תמצא חן בעייני

מה קרה? החיים קרו. #פרק 1

05/06/2014 16:20
אני.
סיפור חדש, התרגשות, אהבה, אכזבה, תקווה
"תצאי מפה!!!!!!!!!!!" , היא צרחה עליי.
"אבל אני החברה הכי טובה שלך, אנחנו מגיל קטן נועם, את לא יכולה לגמור את זה עכשיו!"  עניתי לה , כולי בוכה.
"אנחנו גמרנו. עלק חברות הכי טובות לכי תשתרללי עם אחרות יבת של--
את יודעת מה? אני אפילו לא אקלל אותך מרוב שאין לי כבוד אלייך. צאי לי מהבית. זה נגמר."
ומהרגע הזה , ידעתי שהחיים שלי לגמריי נדפקו, וזה מחזיר אותי להתחלה.

========================================================================

שלום, אני קטיה.
אני בת 16, והמעמד החברתי שלי בבית ספר בזבל.
החברה הכי טובה שלי נועם, הוא יותר נכון, הילדה שאמורה להיות החברה הכי טובה שלי אבל לא שמה זין עליי, היא חלק מהמקובלות.
אנחנו חברות ילדות, וזה מגניב לדעתה. היא אומרת שהיא לא יכולה להכניס אותי למקובלות כי אני לא מתלבשת טוב וכי אני לא מספיק מטופחת כדי להיות שם.אני אומרת שזה בולשיט.
מה שלא בולשיט, ודיי מגעיל מצדה, זה שהיא יוצאת עם הילד שתמיד רציתי. לא תמיד, אבל מכיתה ח', שזה דיי מבאס
היום בבוקר , כשהתהלכתי במסדרון של בית ספר בדרך לכיתה, המבטים שלי ושלו הצטלבו. אה ! ד"א, שמו אילן.
אני חושבת שתמיד היה בינינו מתח.
ראיתי מרחוק את נועם, עם החבורה שלה, מיה נועה שירה שלי אלה ורומי.
נופפתי להן לשלום, וכמו תמיד הן התעלמו ונועם גם .
כל הפסקה, הן יושבות על הדשא, ונראות טוב, ומצחקקות. הבנים מסתכלים עליהן, והן בולטות.
כל השיעורים עברו מהר, ואני מיהרתי לחזור הביתה. 
לפתע בדרך אני מרגישה שמסתכלים עליי , הנמכתי את עוצמת המוזיקה כדי לשמוע מה הולך.. ופתאום אני קולטת את שלי רצה אחריי ואומרת לי להאט
נעצרתי.
שלי:" היי קטיה! אני נורא אוהבת את החולצה שלך.. תגידי, בא לך לבוא איתנו עוד שבועיים בערך לירקון?"
אני:" מה יש בירקון?"
שלי:"לא משהו מיוחד, פשוט פגישה כזו של כל החבורה."
נורא התלהבתי ומיד הסכמתי.איך ילדה כמו שלי תדבר עם ילדה במעמדי? 
עברו שבועיים, לא ממש דיברתי עם אף אחד והדבר היחידי שסיימתי לעשות זה לסיים את הספר scott pilgrim. 
גם השגתי את המספר של אילן, כי הייתה לנו עבודה לעשות ביחד, והגשתי אותה לבד כמובן.
היום הגדול הגיע.
הגעתי הביתה והסתכלתי בארון. לקחתי זוג מכנסיים צמודות, וגזרתי אותם לשורט, ולפי הוראות באינטרנט הפכתי אותן לורודות-צהובות.
לבשתי עם זה גופיה שחורה וצמודה וג'קט ג'ינס שגדול עליי בכמה מידות, ולקחתי מאחותי מאי, ונאס שחורות. 
ראיתי פעם את רומי לובשת משהו דומה אז הנחתי שזה ימצא חן בעיינהן.
אספתי את שיערי לגולגול אסוף רופף גבוהה, פעם נועם אמרה לי שזה נורא יפה.
ושמתי איילינר ואודם בצבע שקוף, שאותם קיבלתי ליום הולדת מנועם כמובן.
נראתי כמו אחת מהן.
כשהגעתי לשם, לא הייתה שם אף אחת. חיכיתי באיזור השעה, שעה וחצי והתקשרתי לשלי, לבדוק מה קורה.
-הטלפון מצלצל-
שלי:"מיזה?"
אני:" זו קטיה, אני כאן מחכה לכן."
שלי התפקעה מצחוק ברקע עם עוד כמה בנות ברקע, וזיהיתי את הצחוק של נועם.
שלי:"את באמת חשבת שאני אזמן אותך ברצינות לפגישה איתנו?
ניתקתי לה. לא ידעתי מה לחשוב, והתחלתי לבכות. אני לא מבינה איזה מין חברה נועם שתעשה לי דבר כזה!! היא כזו מגעילה.
בכיתי, לא הרבה, והמשכתי ללכת בירקון. לקחתי תל אופן ורכבתי עד שהגעתי לגלידריה.. אני נכנסת ופתאום אני רואה שם את מי?
כמובן, את אילן
ואוו, המזל שלי.
נכנסתי כאילו כלום.. ביקשתי את מה שאני תמיד מבקשת, כי אין ממש אפשרות, שזה או שוקולד או וניל, אז שניהם יחד.
הלכתי למקום מרוחק ממנו, והוא בכלל לא שם לב שנכנסתי. הוא בא לצאת, ואז היה את הדבר הכי לא מתאים לרגע
גשם
כאילו, ברצינות? מישהו יכול להפוך את זה ליותר מביך?!
הוא נכנס חזרה וקלט אותי..
הוא:"קטיה?! זאת את?!"
אני"---- כן..--"
הוא:"את, ממש ממש יפה, ברמות שאי אפשר לתאר.."
אני:"חחחח תודה , אני חושבת."
הוא:"אפשר לשבת?"
אני :" בכיף"
הוא התיישב מממממששש קרוב אליי, זה היה מטורף, הלב שלי דפק ממש מהר.
דיברנו הרבה, מתברר שהוא עוד לא התנשק בכלל בכללי או עם נועם. זה היה ממש מוזר כי לי כן היו חברים. הוא היה נראה כלכך חסר ביטחון, וחמוד. 
דיברנו הרבה, השעה הייתה כבר 9 בערב, ואני הגעתי בסביבות 4. הגשם פסק, והמשיך ..
יצאנו החוצה לגשם, והוא תפס אותי, והסתכל לי בעיינים.
הוא אמר לי שהוא אוהב אותי.
מה 
לעזאזל בנאדם. 
מאיפה זה יצא?
אני הייתי בשוק. 
אני:" החלטת פתאום שאתה אוהב אותי?"
הוא:" כן."
אני:" אבל אתה עם נועם, אתה אמור לאהוב אותה!"
הוא:" לא."
אני:" למה לך לאהוב אותי?"
ואז הוא התקרב.
הוא קירב אותי אליו, ומשך את הסנטר שלי קדימה ולמעלה, קרוב אליו.
היינו ממש רגע לפניי נשיקה..
ואז אני , כן אני, עשיתי את המהלך. 
לא הוא.
אני חשבתי בזמן הנשיקה, כמה אני שונאת את נועם, וכמה זה מגיע לה. 
כעבור בערך 2 דקות שאנחנו מתנשקים, הוא מפסיק את הנשיקה ואומר לי 
"אם את רוצה לדעת למה אני אוהב אותך, זה יקח כל הלילה."
--------------------------------------
הרגשתי ממש רע. אני התרחקתי
ממנו ואמרתי לו "אני לא אוהבת
אותך", שזה היה שיא השקר.
אני החברה הכי טובה של נועם,
אני לא יכולה לעשות לה את זה 
לא משנה מה היא עשתה לי.
אני בן אדם נוראי.
ואז הגרוע מכל קרה.
החבורה עמדה שם כל הזמן הזה.
נועם רצה משם, בבכי, בגשם. 
היא רצה לבית שלה, ואני רצתי אחריה.
אני הרגשתי נורא.אני בגדתי 
בחברה הכי טובה שלי.
היא תרקה את הדלת ואני נכנסתי 
בכל מקרה.



===========================================================================================

תצאי מפה!!!!!!!!!!!" , היא צרחה עליי.
"אבל אני החברה הכי טובה שלך, אנחנו מגיל קטן נועם, את לא יכולה לגמור את זה עכשיו!"  עניתי לה , כולי בוכה.
"אנחנו גמרנו. עלק חברות הכי טובות לכי תשתרללי עם אחרות יבת של--
את יודעת מה? אני אפילו לא אקלל אותך מרוב שאין לי כבוד אלייך. צאי לי מהבית. זה נגמר."
ומהרגע הזה , ידעתי שהחיים שלי לגמריי נדפקו, וזה מחזיר אותי להתחלה.
========================================================================================




ההמשך יבוא תודה על הקריאה מקווה שנהנתם! *******זה לא סיפור אמיתי לגמריי, חלק מזה כן קרה לחברתי הטובה.**********
Zippersלילך ציבעונישמי הוא גיא
Zippers
05/06/2014 20:33
וואו.
אני לא יודעת מה להגיד...
יועצת באהבה אני לא אז עדיף שלא אגיד את דעתי בעניין...,
אבל אני יכולה להגיד לך ששלי ממש דוחה, אין לתאר!
ואני לא יודעת מה להגיד לך על נועם, היא לא עושה לך אפילו שלום בבית ספר...
את נשמעת לי אדם מדהים ומתחשב, להיפרד ממישהו שאהבת כל הזמן הזה רק בשביל חברה שלך, זה באמת יפה מצידך.
נ.ב. הכתיבה שלך מצויינת :)
אני.
05/06/2014 23:11
זה סיפור שמבוסס על משהו שקרה לחברה שלי, לא לי חחחח אבל!,
תודה רבה אני שמחה שאת נהנת מהקריאה , מחר אמשיך לכתוב
Zippers
06/06/2014 10:38
אאה חשבתי שזה קרה לך... חחח אני מרגישה מטומטמת...
בכל זאת הכתיבה שלך מצויינת ומסקרנת ואני מחכה להמשך :)
לילך ציבעוני
06/06/2014 18:44
הפרק מאוד יפה ומותח!!!
אני.
07/06/2014 13:51
תודה רבה!
שמי הוא גיא
10/06/2014 00:19
סיפור טוב, אהבתי את ההטמעה של התמונה הזזה בתוך הסיפור.
אקרא את החלק השני בהזמנות :)
נ.ב
גם מבנה הסיפור טוב.
אני.
10/06/2014 07:10
תודה !!
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: