עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות

אני התחלתי לכתוב בבלוג ולגמריי התחרטתי.
אני הולכת לעשות מזה יומן.
שמי חסוי, אלא אם כן אתם מכירים אותי. לעומת זאת, תמונתי אמיתית.
אני מצפה לקוראים.
הכל אמיתי.
חברים
שמי הוא גיאZippersSemHere To Lovelife is sweetRain
לילך ציבעוניit's medont let me go .
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
ארכיון
קו העוני.

קו העוני
מילים: רוני סומק
לחן: חנן יובל
קיים ביצוע לשיר זה



כאילו אפשר למתוח קו ולומר: מתחתיו העוני.
הנה הלחם שבציבעי איפור זולים נהיה שחור
והזיתים בצלחת קטנה על מפת השולחן.
באוויר, עפו יונים במטס הצדעה
לצלילי הפעמון שביד מוכר הנפט בעגלה האדומה,
והיה גם קול הנחיתה של מגפי הגומי באדמה הבוצית.
הייתי ילד, בבית שקראו לו צריף,
בשכונה שאמרו עליה מעברה.
הקו היחיד שראיתי היה קו האופק
ומתחתיו הכל נראה עוני.
שירים מעולים
דברים שרציתי לומר לך

לדןדן
1. אני אוהבת אותך.
2. כל שיר מדהים מזכיר לי אותך
3. אני חושבת שאתה האחד בשבילי, זה שאהיה איתו לנצח.
4. מההתחלה רציתי שנהיה משהו, שנהיה ביחד. שנהיה קשורים, מהרגע שראיתי אותך
5. אתה ההשראה שלי
6. אתה פוגע בי כל הזמן
7. אני לא מצליחה לכעוס עליך
8. אתה איכזבת אותי בהתחלה, עכשיו אתה כבר לא
9. בבקשה אל תשנה את 8
10.לא משנה כמה תסתפר, או תתגלח או תנסה לשנות את המראה החיצוני שלך, תמיד תמצא חן בעייני
ללא נושא
26/05/2015 21:05
אני.
ומה אם אתעורר
מהחלום
האין סופי
שלא מגביל
את המחשבה או את הנפש
לשקר 
לא גדול, לא מוגזם
אבל מספיק 
כדי להשתלט
0 תגובות
אתה מדהים
25/05/2015 23:18
אני.
אהבה, אושר, שמחה, נעורים, חלום, כנות, אמת
הצחוק שלך ממיס אותי, האי שלמות
ללא תיאור מדוייק של האי שלמות, הפשטות 
שמשלימה את הכל
שגורמת לי להרגיש כאילו
ולא באמת
אבל מה שמשנה את סיפור הפעם
זה ש
אתה לא חלום
אתה אמיתי
אתה שלי
ואתה ההווה, 
ואתה העתיד.
1 תגובות
פשוט הקלדתי וזה מה שיצא
20/10/2014 21:22
אני.
יונה וולך, רגשות, כתיבה, אלתור, דאגה, עצב
אני שוכבת על המיטה,
אני מרגישה אותה,שמעתי עליה, התחלתי ללמוד עליה
היא יודעת מי אני, היא תמיד הייתה חצי גבר.
כששמעתי את השיר ,ומאז המשפט הזה מהדהד לי בראש , הזדעזעתי ממנה.
היא מדהימה.
אני מרגישה אותה
כולם פה כותבים דברים ורק אני,
עוד פעם,אני.
0 תגובות
אז יש את הילד הזה..
19/07/2014 12:53
אני.
אהבה, תקווה, תהייה
אני מתייחסת לבלוג הזה כמו יומן, לפעמים אכתוב פה דברים אישיים לגמריי.

אז יש את הילד הזה..
הכרתי אותו בל"ג בעומר, אבל לא ממש.
הוא נחמד ומצחיק, הוא גם חמוד.
אני חושבת.. אני לא בטוחה.
אולי אני כבר צריכה
לספר לו את האמת, ולא לדבר בעקיפין.
לספר לו ש..
אני אוהבת את הצורה בה הוא מתבטא,
את האדישות לפעמים,
את השמחה כשצריך,
ואת החיוך שהוא שם לי על הפנים.
את ההתרגשות שלי בשיחות,
ואולי.. רק אולי..
זה באמת יכול לקרות.
את התקווה, והמחשבות,
שאני רוצה אותו כרגע, לא יותר .. ולא פחות.
אולי אשלח לו את מה שכתבתי? או שזה לגמריי יהרוס.
בכל זאת, הוא לרוב אדיש בשיחות.
אני בכלל תוהה אם כל זה שווה
אם כל זה ישתלם לי , כשאומר לו את המילים האסורות. 


6 תגובות
מה קרה? החיים קרו . #פרק 2
09/06/2014 22:18
אני.
אהבה, אכזבה, תקווה, בחירה.
חזרתי הביתה, היה נורא מאוחר.
נכנסתי בשקט כדי שאמא לא תשים לב..
למזלי היא באמת לא שמה לב.
הרגשתי ממש רע. איזו מין חברה אני? התקשרתי פעמים סבורות לנועם, היא לא ענתה.
הבנתי אותה.
מי מנשקת את החבר של החברה הכי טובה? אני ככ נוראית..
לא האמנתי שמחר בית ספר. הולך להיות יותר גרוע מהנורמה, זה יותר גרוע מגרוע..
הלכתי לישון, ובבוקר התעוררתי ללא חשק. הכל נראה רע, מלוכלך, שחור , מגעיל.
הייתי חייבת להגיע לבית ספר. אני כן מקפידה על זה, רק בתחילת שנה.
בדרך לבית ספר, הרגשתי השתפרה, כשלא היה אנשים ברחוב והכל היה שקט.
עמדתי מול בית הספר. אנשים נכנסים ולא מבינים למה אני עומדת בחוץ, ופתאום אני מרגישה תפיחה על הגב
-" בוקר טוב! מה קורה?"
זו הייתה נועם. מה ל ע ז א ז ל .
-"ב..ב..בסדר? אני יכולה להבין מה זה אמור להביע?"
-" כן! בואי ואסביר לך.. אני מציבה לך אולטימטום. ולא סתם אחד. עכשיו, זה או שתישארי עם אילן ותאהבי אותו אבל הוא בטח יבגוד בך עם עוד איזו ילדה.. את יודעת, כי את תהיי מנודה, או שתהיי מקובלת איתי, אבל תפרדי מאילן. "
ללא חשש עניתי לה שאני בוחרת באפשרות השניה. הרי, זה הקוד של הבנות לא? שחברות באות לפניי בנים? וגם, מה יכול לצאת רע מזה?
-"מעולה! אוי הנה שלי ואלה מתקרבות.. אני מניחה שיש לשלי כמה דברים לאמר לך.."
-" בסדר.."
---(שלי): היי בנות! קטיה , רציתי להצטער על ה.."תקרית?" יש לי הומור מיוחד, בכל מקרה, מצטערת. נועם מה החלטתן?"
-" היא בחרה בי."
-"מעולה"
אזז, כן. עברו שבועות, שלא דיברתי עם אילן והייתי מקובלת, בשבועות האלו חשבתי רק עליו, וגם נועם השיגה חבר חדש, שזה היה נורא נחמד, אבל משום מה, לא מוכנה לנשק אותו, כי היא רצתה להגיע לרגע. אני לא ככ מאמינה לבולשיט הזה, היא כנראה לא מספיק אוהבת אותו.
הגענו לוולנטיין, והכל היה נראה מחורבן. כי הרגנו יציאה, עם כל החבורה ועוד כמה. מה שלא אמרו לי ממש, זה שאילן יהיה שם.
כולנו נפגשנו בכיכר רבין, והייתה שם עוד חברה שלי בשם אמה, היא דיי נכנסה גם לחבורה לאחרונה והיא עשתה רק טוב בנתיים.
התחיל לרדת גשם והחלטנו ללכת למקום עם גג, אז הלכנו למתחת בניין העירייה, ולאמה היה רעיון לשחק אמת או חובה.. כן.. מביך.
היא סובבה, הבקבוק הסתובב.. ונחשו מי יצא.
כמובןןןןןןןןן שאני. לצערי?
בכל מקרה, שלי אמרה, אמת או חובה? אני בחרתי חובה, כי אני לגמריי מורעלת, חחחחחח.
-"חובה עלייך... לנשק את אילן."
כולם היו ב ש ו ק.
מה לעזאזל היא חושבת? ועוד מול נועם?
הסתכלתי על נועם והיא הנהנה לי, אבל עם מבט שנאה.
טוב, בסדר, כמה גרוע זה כבר יכול להיות..
הוא התקרב אליי..
הלב שלי פעם, כמו בפעם הקודמת , ונזכרתי ברגע, ובתחושה, ופתאום עוד הפעם שפתיו הרכות נגעו בשלי. 
כולם הסתכלו , ולא היה לי אכפת לכמה רגעים..
ואז זה הפסיק..
החלטנו להפסיק את המשחק וכל חבורה ישבה בצד שלה..
לקחתי את אילן לצד, ואמרתי לו שכן הרגשתי משהו. 
הוא שתק.
המשכתי להסביר לו שאני לא מבינה למה אנחנו במצב הזה
הוא הסתכל עליי כאילו אני מפגרת.
-" כי את החלטת."
ואז בטיימינג המווושללםם , אמה התעלפה בצד. אויי אמה , חולת סוכרת חמודה, את עושה צרות.
כולם נכנסו לפאניקה, ואילן היה חייב ללכת..
הוא כמעט נכנס לאוטובוס ואז עצרתי אותו ואמרתי לו..
-" אני אוהבת אותך."
ורצתי חזרה לאמה..

תודה רבה על הקריאה! אמשיך עוד מעט, אני בתקופת מבחנים ומחר המבחן האחרון שלי, קריאה מהנה, אוהבת אתכם!
2 תגובות
מה קרה? החיים קרו. #פרק 1
05/06/2014 16:20
אני.
סיפור חדש, התרגשות, אהבה, אכזבה, תקווה
"תצאי מפה!!!!!!!!!!!" , היא צרחה עליי.
"אבל אני החברה הכי טובה שלך, אנחנו מגיל קטן נועם, את לא יכולה לגמור את זה עכשיו!"  עניתי לה , כולי בוכה.
"אנחנו גמרנו. עלק חברות הכי טובות לכי תשתרללי עם אחרות יבת של--
את יודעת מה? אני אפילו לא אקלל אותך מרוב שאין לי כבוד אלייך. צאי לי מהבית. זה נגמר."
ומהרגע הזה , ידעתי שהחיים שלי לגמריי נדפקו, וזה מחזיר אותי להתחלה.

========================================================================

שלום, אני קטיה.
אני בת 16, והמעמד החברתי שלי בבית ספר בזבל.
החברה הכי טובה שלי נועם, הוא יותר נכון, הילדה שאמורה להיות החברה הכי טובה שלי אבל לא שמה זין עליי, היא חלק מהמקובלות.
אנחנו חברות ילדות, וזה מגניב לדעתה. היא אומרת שהיא לא יכולה להכניס אותי למקובלות כי אני לא מתלבשת טוב וכי אני לא מספיק מטופחת כדי להיות שם.אני אומרת שזה בולשיט.
מה שלא בולשיט, ודיי מגעיל מצדה, זה שהיא יוצאת עם הילד שתמיד רציתי. לא תמיד, אבל מכיתה ח', שזה דיי מבאס
היום בבוקר , כשהתהלכתי במסדרון של בית ספר בדרך לכיתה, המבטים שלי ושלו הצטלבו. אה ! ד"א, שמו אילן.
אני חושבת שתמיד היה בינינו מתח.
ראיתי מרחוק את נועם, עם החבורה שלה, מיה נועה שירה שלי אלה ורומי.
נופפתי להן לשלום, וכמו תמיד הן התעלמו ונועם גם .
כל הפסקה, הן יושבות על הדשא, ונראות טוב, ומצחקקות. הבנים מסתכלים עליהן, והן בולטות.
כל השיעורים עברו מהר, ואני מיהרתי לחזור הביתה. 
לפתע בדרך אני מרגישה שמסתכלים עליי , הנמכתי את עוצמת המוזיקה כדי לשמוע מה הולך.. ופתאום אני קולטת את שלי רצה אחריי ואומרת לי להאט
נעצרתי.
שלי:" היי קטיה! אני נורא אוהבת את החולצה שלך.. תגידי, בא לך לבוא איתנו עוד שבועיים בערך לירקון?"
אני:" מה יש בירקון?"
שלי:"לא משהו מיוחד, פשוט פגישה כזו של כל החבורה."
נורא התלהבתי ומיד הסכמתי.איך ילדה כמו שלי תדבר עם ילדה במעמדי? 
עברו שבועיים, לא ממש דיברתי עם אף אחד והדבר היחידי שסיימתי לעשות זה לסיים את הספר scott pilgrim. 
גם השגתי את המספר של אילן, כי הייתה לנו עבודה לעשות ביחד, והגשתי אותה לבד כמובן.
היום הגדול הגיע.
הגעתי הביתה והסתכלתי בארון. לקחתי זוג מכנסיים צמודות, וגזרתי אותם לשורט, ולפי הוראות באינטרנט הפכתי אותן לורודות-צהובות.
לבשתי עם זה גופיה שחורה וצמודה וג'קט ג'ינס שגדול עליי בכמה מידות, ולקחתי מאחותי מאי, ונאס שחורות. 
ראיתי פעם את רומי לובשת משהו דומה אז הנחתי שזה ימצא חן בעיינהן.
אספתי את שיערי לגולגול אסוף רופף גבוהה, פעם נועם אמרה לי שזה נורא יפה.
ושמתי איילינר ואודם בצבע שקוף, שאותם קיבלתי ליום הולדת מנועם כמובן.
נראתי כמו אחת מהן.
כשהגעתי לשם, לא הייתה שם אף אחת. חיכיתי באיזור השעה, שעה וחצי והתקשרתי לשלי, לבדוק מה קורה.
-הטלפון מצלצל-
שלי:"מיזה?"
אני:" זו קטיה, אני כאן מחכה לכן."
שלי התפקעה מצחוק ברקע עם עוד כמה בנות ברקע, וזיהיתי את הצחוק של נועם.
שלי:"את באמת חשבת שאני אזמן אותך ברצינות לפגישה איתנו?
ניתקתי לה. לא ידעתי מה לחשוב, והתחלתי לבכות. אני לא מבינה איזה מין חברה נועם שתעשה לי דבר כזה!! היא כזו מגעילה.
בכיתי, לא הרבה, והמשכתי ללכת בירקון. לקחתי תל אופן ורכבתי עד שהגעתי לגלידריה.. אני נכנסת ופתאום אני רואה שם את מי?
כמובן, את אילן
ואוו, המזל שלי.
נכנסתי כאילו כלום.. ביקשתי את מה שאני תמיד מבקשת, כי אין ממש אפשרות, שזה או שוקולד או וניל, אז שניהם יחד.
הלכתי למקום מרוחק ממנו, והוא בכלל לא שם לב שנכנסתי. הוא בא לצאת, ואז היה את הדבר הכי לא מתאים לרגע
גשם
כאילו, ברצינות? מישהו יכול להפוך את זה ליותר מביך?!
הוא נכנס חזרה וקלט אותי..
הוא:"קטיה?! זאת את?!"
אני"---- כן..--"
הוא:"את, ממש ממש יפה, ברמות שאי אפשר לתאר.."
אני:"חחחח תודה , אני חושבת."
הוא:"אפשר לשבת?"
אני :" בכיף"
הוא התיישב מממממששש קרוב אליי, זה היה מטורף, הלב שלי דפק ממש מהר.
דיברנו הרבה, מתברר שהוא עוד לא התנשק בכלל בכללי או עם נועם. זה היה ממש מוזר כי לי כן היו חברים. הוא היה נראה כלכך חסר ביטחון, וחמוד. 
דיברנו הרבה, השעה הייתה כבר 9 בערב, ואני הגעתי בסביבות 4. הגשם פסק, והמשיך ..
יצאנו החוצה לגשם, והוא תפס אותי, והסתכל לי בעיינים.
הוא אמר לי שהוא אוהב אותי.
מה 
לעזאזל בנאדם. 
מאיפה זה יצא?
אני הייתי בשוק. 
אני:" החלטת פתאום שאתה אוהב אותי?"
הוא:" כן."
אני:" אבל אתה עם נועם, אתה אמור לאהוב אותה!"
הוא:" לא."
אני:" למה לך לאהוב אותי?"
ואז הוא התקרב.
הוא קירב אותי אליו, ומשך את הסנטר שלי קדימה ולמעלה, קרוב אליו.
היינו ממש רגע לפניי נשיקה..
ואז אני , כן אני, עשיתי את המהלך. 
לא הוא.
אני חשבתי בזמן הנשיקה, כמה אני שונאת את נועם, וכמה זה מגיע לה. 
כעבור בערך 2 דקות שאנחנו מתנשקים, הוא מפסיק את הנשיקה ואומר לי 
"אם את רוצה לדעת למה אני אוהב אותך, זה יקח כל הלילה."
--------------------------------------
הרגשתי ממש רע. אני התרחקתי
ממנו ואמרתי לו "אני לא אוהבת
אותך", שזה היה שיא השקר.
אני החברה הכי טובה של נועם,
אני לא יכולה לעשות לה את זה 
לא משנה מה היא עשתה לי.
אני בן אדם נוראי.
ואז הגרוע מכל קרה.
החבורה עמדה שם כל הזמן הזה.
נועם רצה משם, בבכי, בגשם. 
היא רצה לבית שלה, ואני רצתי אחריה.
אני הרגשתי נורא.אני בגדתי 
בחברה הכי טובה שלי.
היא תרקה את הדלת ואני נכנסתי 
בכל מקרה.



===========================================================================================

תצאי מפה!!!!!!!!!!!" , היא צרחה עליי.
"אבל אני החברה הכי טובה שלך, אנחנו מגיל קטן נועם, את לא יכולה לגמור את זה עכשיו!"  עניתי לה , כולי בוכה.
"אנחנו גמרנו. עלק חברות הכי טובות לכי תשתרללי עם אחרות יבת של--
את יודעת מה? אני אפילו לא אקלל אותך מרוב שאין לי כבוד אלייך. צאי לי מהבית. זה נגמר."
ומהרגע הזה , ידעתי שהחיים שלי לגמריי נדפקו, וזה מחזיר אותי להתחלה.
========================================================================================




ההמשך יבוא תודה על הקריאה מקווה שנהנתם! *******זה לא סיפור אמיתי לגמריי, חלק מזה כן קרה לחברתי הטובה.**********
7 תגובות
למה הוא עושה לי את זה? #2
05/06/2014 01:47
אני.
רגשות, אכזבה, כאב, סיפור אמיתי, אהבה
בכל מקרה, התיישבתי לידם והתחלתי להעיר להם שהכפיתות שלהם ממש גרועות והכל, והסתכלתי על רועי הרבה, החלפנו מבטים מפעם לפעם.
והיה לו את החבר הזה שישב לידו, מתן. הוא היה ילד רע שנראה נחמד, לא ממש התעניינתי בו.
הוא ניסה לעשות עליי רושם ולדבר איתי אבל ממש ייבשתי אותו חח.. עברו יומיים, וביומיים האלה ניהלתי הרבה שיחות נפש עם רועי, והבנתי שהוא ממש לא בשבילי.
ביומיים האלה גם נדלקתי טיפה על מתן, ונדמה לי שגם הוא נדלק עליי.
היינו צריכים להכנס לאוטובוסים, 
אז לקחתי את המספר של רועי ושל מתן, עברו יומיים בערך ושלחתי לשניהם הודעה.
רועי לא ממש ענה לי ולא היה לי כזה אכפת, מה שכן מתן ענה לי והוא אמר לי שהוא חיכה להודעה ממני, הבטן שלי התהפכה משמחה~
כעבור זמן מה, הוא סינן אותי ודיברנו מדיי פעם
זה היה בולט שלמרות שהוא מסנן, הוא עדיין בקטע שלי.
אני אקצר טיפה כי  ארצה לסיים את זה היום.
הגיע לג בעומר, והוזמנתי ללג בעומר של כל המשצים בפתח תקווה.
הלכתי לענבל חברה שלי לפניי וקבענו שאני היא וידיד שלי טל , נישן אצלה.
כשיצאנו נורא התרגשתי, כי הייתי צריכה לראות את מתן.
כשהגענו למקום, כולם בהו בי לדקה כי הם לא הבינו מי אני, ואז אחרי שהם קלטו (כי היה חושך) , הם צעקו את שמי, 
בעיקר מתן, הוא בא וקפץ עליי וזה היה נראה כאילו נורא ציפה לראות אותי.
ראיתי הרבה חברים שלי, והכרתי הרבה אנשים תוך פרק זמן קצר, אחרי חצי שעה בערך אני ואסף המתוק, החלטנו להעלות מופע חשפנות 
כולם התלהבו, והיה ממש מצחיק, אפרט טיפה יותר:
אני ואסף לקחנו 2 כיסאות וכולם התצמצמו על הספה.
אסף המסוקס שלנו, ואני כמובן, לקחנו ריקוד מJUST DANCE ושמנו את השיר המוכר ביותר לחשפניות, אולי מאוחר יותר אעלה לכם סירטון.
אני חייבת לתת קרדיט לאורפז על הצילום המופלא..
בכל מקרה, כשרקדנו פשוט שחכתי מהכל והיה לי ככ כיף, ולאחר מכן, הלכתי לישון לאיזה חצי שעה (בלי לפרט יותר מידיי)
----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------


נשכבתי על הספה, לא היה שם אף אחד. כולם היו סביב המדורה, פתאום מתן בא, ונשכב צמוד לידי. הלב שלי דופק מהר, הכי מהר.
אני חשבתי.. ומה אם נתנשק? אנחנו נהיה ביחד? ומה אם הוא לא ירצה?
הצמדנו אפים.. אבל לא התנשקנו, מדי פעם הוא התקרב, אני התרחקתי, והסתכלנו על השמיים.. דיברנו על דברים.
אני שמתי את האלבום ANIMALS של פינק פלויד ברקע, וזה היה מעולה.
הוא עטף אותי עם היידים שלו ומשך אותי לכיוונו..הצמדנו אפים עוד הפעם.
היינו ממש קרובים לזה.. אני כבר הרגשתי את הנשימות שלו על הפה שלי, הרגשתי את החום גוף שלו עוטף אותי..
ואז זה קרה, הוא נישק אותי. כמובן שזה לקח הרבה זמן, ונשארנו ככה הרבה זמן, אבל זה היה שווה את זה.
ואז שאלתי אותו את השאלה , ה שאלה. זה סטוץ? והוא אמר לי לתת לו לחשוב על זה..
-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
בבוקר, כןכן כבר היה בוקר
העיפו אותנו מהספה ושרפו אותה. אין לי ממש על מה לפרט, אני ומתן לא ממש דיברנו.
הלכתי לאוטובוס, הלכתי הביתה, וחיכיתי להודעה ממתן.. רק חיכיתי.. 
כעבור יומיים שלחתי לו את ההודעה, 'אני מבינה שזה סטוץ. זה בסדר. אתה רוצה להפגש סתם מתי שהוא?'
הוא אמר לי שברור וכו'.
הלב שלי נפל. הרגשתי גרוע, אני אוהבת אותו! אני לא מבינה למה הוא נישק אותי בכלל.. אולי זה היה מהבירה? אני כבר לא יודעת.
כעבור זמן שלא ממש דיברנו כמו תמיד, אני פשוט אמרתי לו את מה שאני חושבת, התפרצתי עליו..והוא עליי. הוא אמר לי שהוא בכלל לא רצה שזה יהיה סטוץ פשוט כתבתי את זה וזה מה שהוא חשב שיהיה.
הוא כתב לי ..
הוא: מתי התחלת לחשוב עליי בצורה כזאת? כי להגיד את האמת אני אהבתי אותך גם. מפסח מאז שרשמת לי את ההודעה הראשונה שלנו התחלתי לחבב אותך תשאלי את נינה איך חשבתי פעם לצאת איתך תשאלי אותה מצידי היא תגיד לך שפעם דיברנו על זה ואז לא יודעאין לי מה עד לומרתעשי עם המידע הזה מה שבאלךאני: לא רוצה לעשות עם זה מה שבא ליאני לא אזמין אותך לצאת אני הבת כאןאתה רוצה לצאת פעם אחת?או שלא כי כל מה שאמרת היה בזמן עברהוא: כן אני רוצה לצאת


באותו הזמן התחלתי להיות חולה.. ולא יכלתי להגיע לקדם קורס מתקדם שבו קבענו שניפגש..ועינבל רצתה לברר למה הוא מסנן אותי כל הזמן..
עינבל:אתה יודע שאתה ממש פוגע בה , נכון?

הוא: כן..

עינבל: מה נסגר איתך ואיתה אז?

הוא: נראלי מיציתי אותה..

וכשעינבל סיפרה לי לא הבנתי מה קורה כאן. כל הרגשות היו הצגה? אז אתה סתם גרמת לי לחיות באשליה?
אני רתחתי מזעם, ושלחתי לו הודעה ממש זועמת-- 
אתה יכול במקום לסנן כמו נקבה מזיינת לאמר לי מה קורה? איזה מין בן זונה לא החלטי אתה?אפילו אני יותר החלטית ממך כשאני במחזור. אל תסנן אותי כי אתה לא יודע מה קורה איתנו או כי 'מיצית' , כי בתכלס,יצאתי ממש מפגרת כאן. אני וויתרתי כמו פיגור על מישהו מושלם בשביל זבל כמוך. אז לפחות תנסה לצאת פחות זין וצבוע ותאמר לי שאתה לא בקטע שלי. עם כל הבדיחות שלך שמוציאות אותך גבר ,אין לך ביצים בשיט. אני לא בת שמחכה לתשובה ,אני לא שמה זין על זה, תבין,אם לא אז לא. אבל אתה לגמריי הגזמת. כמה חסר רגשות אפשר לצאת?אתה הרסת כל סיכוי אפסי שאני אפילו אדבר איתך. בן זונה חסר ביצים .

לאחר מכן הוא ענה לי שנשיקות תמיד הורסות חברויות, ומאז זה נגמר. הוא שבר לי את הלב.



הסיפור הזה קרה לי לא מזמן, וריסק לי את הלב לחתיכות. כרגע יש מישהו שמחבר אותם, ואני מקווה שלא יאכזב, תודה על הקריאה :)
3 תגובות
למה הוא עושה לי את זה?
03/06/2014 22:20
אני.
הכל התחיל בפסח.
אני משתתפת במסגרת שקוראים לה משצים, כן כן אני כבר מדריכה.
בפסח, היה כנס גדול כמו כל שנה, של 3 ימים  שאתה מדריך ו3  ימים בנוסף שאתה עם הגרעין שלך.
גרעין זה איפה שכל המשצים מהמחוז שלך מתכנסים ביחד.
אז .. הדרכתי 3 ימים , והיה לי נורא כיף וקשה.
אחרי זה, הלכתי למחרת, לפסח בגרעין.
יצאנו באוטובוס כולנו, שזה הרבה אנשים, והמטרה של הכנס השנה הייתה תחרות גיחה (גיחה זה בניית מחנה ,ז"א שער, גדר וכו')
אז זה היה אמור להיות ממש מגניב.. 
הייתי ממש עייפה כי לא ישנתי רוב הלילה, ישנתי אצל חברה ממש טובה שלי , אלמה.
באוטובוס כולם שרו את השיר שגר פגר של הבילויים, ואז נרדמתי.
לא היה לי חבר אז, וממש ציפיתי להכיר מישהו בפסח חח, כי ככה זה עובד אצלי.. בכל מקרה, כשהגענו לשם, ראיתי מלא חברים שלי והתחלנו לעבוד.
לא ממש עשיתי משהו , והיה מולינו את גרעין פתח תקווה הנחמדים.
אז הלכתי לראות את איילון ויוני, 2 חברים ממש ממש טובים שלי שאני אוהבת נורא, ותמיד שם בשבילי.
נכנסתי להם למחנה, והם עשו כפיתות על מספר סנדות כדי לבנות שולחן או משהו.
היו שם הרבה בנים שנראים חמוד, והיה את הילד הזה.. ששמתי עליו עין מהתחלה. יותר מאוחר קלטתי את השם שלו, רועי. 
בכל מקרה, התיישבתי לידם והתחלתי להעיר להם שהכפיתות שלהם ממש גרועות והכל, והסתכלתי על רועי הרבה, החלפנו מבטים מפעם לפעם.
והיה לו את החבר הזה שישב לידו, מתן. הוא היה ילד רע שנראה נחמד, לא ממש התעניינתי בו.
  

המשך בפוסט הבא--
מקווה שתתעניינו לקרוא !
1 תגובות
פוסט ראשון! (?)♥
03/06/2014 21:37
אני.
פוסט ראשון, שירים, כתיבה, רגשות
היי, זה סוג של הפוסט הראשון שלי. 
היה לי בלוג לפניי זה אבל הוא לא היה מה שרציתי.
אני אתייחס לבלוג הזה כיומן, בו אכתוב שירים, סיפורים, את מחשבותיי ואת דעותיי.
אני אכתוב הכל.
יש רגשות אבל לא אהבה יש רגשות אבל בחיים לא שנאה יש רגשות אבל משהו ביניהם משהו שעוצר את הכל וגורס את הדבר היחיד שפרח ביני לבינו. יש רגשות כאלו יש כאלו. באחד מאיתנו טמון רגש חזק ואיתן, ובאחד מאיתנו טמון רגש חזק אבל רופף לו בעומק ליבו המוסתר על ידי שכבות של עור ועוטף אותו חזק חזק שלא יברח, אך לעולם לא ישחרר אותו לחופשי, את הרגש הזה החזק אך רופף שלעולם לא יזכה לראות את הלב של האדם האחר שבו טמון הרגש החזק והאיתן שמנסה בכל כוחו לשחרר אותו מכבליו האוסרים עליו לפגוש בלבו של האחר. והדממה עוטפת אותי מבפנים , את דמעותיי לא רואים . הדממה שקטה כמו הרוע , את רגשותיי אפשר לתקוע עמוק באדמה. את רגשותיי אפשר כבר לקבור באדמה, הקשה כמו שלג המתעבה ביום קר , קר כרצח ונהפך לקרח הקובר אותן בתחתית ליבו, ליבו שלו. כעוסה ורגוזה , מבולבלת ונפגעת. לא מבינה את משמעות הרגשות . הציוצים של ציפוריי הבוקר רק מזכירים לי את הימים הנאיביים של אותה התקופה. הגל שנשבר , כלבבי, מזכיר רק את העבר . כשעוד רציתי והיה , כשעוד שמחתי ולא נפגע. כשהעתיד , היה מציאות ,והעבר , היה מניע נוסף , שהיה מגיע ,לרגש שלך.
2 תגובות